להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


אלברטו חמסי
 
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה באינטרנט
תרגם מאנגלית והביא אברהם כהן.
 
 
אלברטו חמסי (27 יוני 1898-1899 אוקטובר 1975) היה מלחין קלאסי במאה העשרים. עבודתו בתחום האתנו- מוסיקולוגיה והשילוב של מלודיות יהודיות ספרדיות הוערכה כ- מקבילה לאוסף של המוסיקה ההונגרית המסורתית שליקט וערך בלה בארטוק וכאינטגרציה מתחקה למוסיקה שלו. 
 
ביוגרפיה
המשפחה והשנים המוקדמות
חמסי נולד ב- 1898 בקאסאבה,אז בתחום האימפריה העותומאנית. השורשים של המשפחה של אלברטו חמסי מובילים לה\יהודים ספרד שגלו מחצי האי האיברי. כבר בשלב מוקדם של חייו, ההורים של אלברטו גילו בו רגישות ולהט לעסוק במוסיקה,במיוחד בפיוטי בית הכנסת, והוחלט לשלוח אותו לדודו בסמירנה (כיום איזמיר), שם החל ללמוד בבית הספר של אליאנס (Alliance Israelite Universally) מ- 1895 עד 1913. באליאנס למד לנגן בחליל, בטרומבון,הקורנית (כלי נשיפה) ובקלרינט אך התשוקה האמיתית שלו הייתה לנגן בפסנתר ולעסוק בהלחנה.
 
1913 – 1919 : בקונסרבטוריון למוסיקה ע"ש Giuseppe Verdi  
ב- 1913, בהתעקשות על מנהל ביה"ס אליאנס, חמסי עבר לאיטליה לאחר קיבל מלגת לימודים לקונסרבטוריון המלכותי מילאנו. בקונסרבטוריון, חמסי זוכה ללמוד אצל גדולי המורים למוסיקה של הזמן ההוא, מומחים בינלאומיים בתחומם, פרופסורים כמו Bossi Perinelli  (קומפוזיציה, הרמוניה, וקונטרפונקט- לחן המורכב משתי טכניקות המושמעות יחד), Pozzoli Delochi (תיאוריה וסולפג'), ו- Giusto Zampieri  (ׁהיסטוריה של המוסיקה).בתקופת הלימודים, אלברטו חמסי שאל את הפרופסור להיסטוריה של המוסיקה על מוסיקה יהודית. התשובה שניתנה, הייתה ששאף על פי שהמוסיקה היהודית היא חשובה, הוא לא יכול להיזכר באיזושהי מנגינה, כי לא הי הרבה. בילדותו, חמסי המשיך לשאול את חזן בית הכנסת שלו בקאסאבה ליותר מידע על מנגינות יהודיות מסורתיות. נבוך וסקפטי מתגובתו, בעיקר בשל חשיפתו למלודיות יהודיות רבות בילדותו, חמסי המשיך לתחקר את החזן של בית הכנסת שלו בעיר הולדתו קאסבא לגבי מידע נוסף אודות מנגינות יהודיות מסורתיות.
 
1919- 1957: אתנו – מוסיקולוגיה ומיזוג של מנגינות יהודיות
לאחר חזרתו מאיטליה למולדתו, חמסי הלך בעקבותיהם של המלחינים Bartok, Brailoiu , בתחום חקר המוסיקה הפולקלורית. הוא מתמקד בחקר המוסיקה המסורתית יהודית- ספרדית של אבותיו. המלודיות היהודיות –ספרדיות הועברו מפה לאוזן מדור לדור ע"י הנשים בקהילות השונות שהושפעו מהסיפורת הספרדית של ימי הביניים.חמסי המשיך להקדיש יותר מ – 17 שנים מחייו כדי לקבץ שירים מסורתיים יהודים מרחבי האימפריה העותומאנית. במיוחד בסמירנה (איזמיר), סלוניקי, רודוס, איסטנבול, ואלכסנדריה. בסוף הנדודים האלה, חמסי הלחין יצירות הרמוניות לפסנתר לששים מנגינות מסורתיות. העבודה הזאת הייתה הראשונה מתוך עשרת הספרים הידועים כ- יצירות "Coplas Sefardies." –הרמוניות לפסנתר לשירים יהודיים ספרדיים מסורתיים.
ההרמוניזציה של השירים הספרדיים המסורתיים הייתה אתגר משום שהרמוניזציה של שירים מונודיים המיועדים לקול אחד לא אפשרית מבחינה טונאלית. חמסי לא רצה לשנות את המנגינות המסורתיות וגם לא להשתמש בטכניקות הרמוניות מודרניות של התקופה.
הפתרון שחמסי בחר הוא להשתמש בתיאוריה של וקטורים הרמוניים לפי Nicolas Meeus. בנוסף ל- " "Coplas Sefardies", חמסי הלחין יצירות מוסיקליות רבות אחרות, למגוון של אנסמבלים הכוללים תזמורת, חמישיות כלי מיתר, מקהלי, צ'לו, ופסנתר. הוא קיבל השראה מידה שווה ממוסיקה ליטורגית של בית הכנסת כמו גם ממסיקה ממצרים, תורכיה, ויוון.
 
 
 
1957 -1975 פריס
בשנת 1957 הייתה תסיסה פוליטית גדולה במצרים ולכן עזבה משפחת חמסי את מצרים ב- 22 באוגוסט של אותה שנה והשתקעה בפריס.
חמסי הסתגל לסגנון החיים הפריסאי. הוא מצא עבודה כמנהל מוסיקלי בבתי כנסת וגם כמורה לסולפג' לליטורגיה ספרדית ב- Ecole Cantoriale du Seminaire)) S.I.F). Israelite de France ) ביה"ס לחזנות של הקהילה היהודית בצרפת. חמסי המשיך במסעותיו באופן קבוע על מנת להפיץ את היצירות המוסיקלית שלו למרות גולו המתקדם עד שהבריאות שלו התחילה להתדרדר. הוא נפטר בפריס באוקטובר 1975.
 

בג' אלגרה חמסי בן נ., בתו, כותבת שבשנת 1928 הוא נקרא ע"י הקהילה היהודית מאלכסנדריה להיות המנהל המוזיקלי של בית הכנסת הגדול, "אליהו הנביא". כמו כן, הוא לימד מוסיקה בבתי- הספר של הקהילה וייסד וניהל במשך 20 שנה תזמורת פילהרמונית של כלי נשיפה. הוא היה בין המייסדים של החברה המזרחית למוסיקה במצרים. עד 1940, הוא לימד בקונסרבטוריון ע"ש ורדי באלכסנדריה, ועד 1957, היה מורה דגול בקונסרבטוריון זה. לאחר בואו של נאסר, היגר לצרפת עם משפחתו, ב-1957. קבים מתלמידיו ששרו במקהלה המפוארת בית הכנסת הדגול, זוכרים בגעגועים את הלחנים והזמירות הנפלאים שהלחין לתפילותינו. במשך של ימות השנה. קיימים מאמצים לשחזר חלק מהם לדורות הבאים.